איך מזהים פייק ניוז: מדריך מעשי לבדיקת מידע ברשתות ובקבוצות הווטסאפ
סרטון מזעזע, צילום מסך של מסמך או הודעה שמופצת בקבוצת ההורים: כך תבדקו אם המידע אמין לפני שאתם משתפים הלאה.
זה מתחיל בהודעה בקבוצת הווטסאפ של ההורים, בסרטון שמישהו שיתף בפייסבוק או בצילום מסך של מסמך שנראה רשמי. תוך דקות המידע מתפשט לעשרות קבוצות, ואנשים טובים ומודאגים מעבירים אותו הלאה מתוך רצון להזהיר את חבריהם. רק לאחר מכן מתברר שמדובר בסרטון ישן מארץ אחרת, במסמך מזויף או בשמועה שאין לה שום בסיס. בישראל, שבה אירועים ביטחוניים ופוליטיים מתרחשים בקצב מהיר, הבעיה מורגשת במיוחד. החדשות הטובות הן שכל אחד יכול ללמוד כמה הרגלים פשוטים שיצמצמו מאוד את הסיכוי ליפול בפח.
למה מידע כוזב מתפשט כל כך מהר
מידע כוזב מצליח בדרך כלל כי הוא פונה לרגש ולא לשכל. הודעות שמעוררות פחד, כעס או תחושת דחיפות גורמות לנו לפעול מהר, לפני שאנחנו עוצרים לחשוב. ביטויים כמו תעבירו לכולם או לפני שימחקו את זה נועדו בדיוק ליצור את התחושה הזו.
גורם נוסף הוא האמון באדם ששלח. כשהודעה מגיעה מבן משפחה או מחבר קרוב, אנחנו נוטים להאמין לה באופן אוטומטי. אבל גם החבר הזה, ברוב המקרים, קיבל אותה ממישהו אחר ולא בדק. שרשרת האמון הזו היא בדיוק מה שמאפשר לשמועות לעבור מאות אנשים בלי שאיש עצר לשאול שאלה פשוטה.
שאלות שכדאי לשאול לפני כל שיתוף
לפני שמעבירים הלאה הודעה חשובה, כדאי לעצור לכמה שניות ולשאול כמה שאלות בסיסיות. מי המקור המקורי של המידע, ולא רק מי שלח לי אותו. האם הוא מופיע באתרי חדשות מוכרים, או רק בקבוצות ובפוסטים. מתי הוא פורסם לראשונה, והאם ייתכן שמדובר באירוע ישן שמופץ מחדש.
- האם יש שם של גוף רשמי, ואם כן, האם הוא פרסם את ההודעה בערוצים שלו.
- האם הניסוח מלא בשגיאות, סימני קריאה ואותיות גדולות.
- האם ההודעה מבקשת להעביר אותה הלאה בדחיפות.
- האם המידע נשמע מושלם מדי, מפחיד מדי או מתאים בדיוק לדעות שלכם.
- האם יש פרטים שאפשר לבדוק, כמו תאריך, מקום ושמות.
אם התשובה לחלק מהשאלות האלה מעוררת ספק, עדיף לא לשתף. זה בסדר גמור לחכות כמה שעות עד שמידע מתברר.
בדיקת תמונות וסרטונים
תמונות וסרטונים נתפסים בדרך כלל כהוכחה, אבל הם יכולים להטעות לא פחות מטקסט. הדרך הנפוצה ביותר להטעות היא להשתמש בתמונה אמיתית, אבל בהקשר שגוי: צילום מאירוע בארץ אחרת, או מאירוע שקרה לפני שנים, שמוצג כאילו התרחש עכשיו.
כלי חיפוש תמונה הפוך, שזמינים בחינם במנועי החיפוש הגדולים, מאפשרים להעלות תמונה ולגלות היכן הופיעה בעבר. אם מגלים שהיא פורסמה כבר לפני שנים, התשובה ברורה. בסרטונים אפשר לצלם מסך של כמה פריימים ולחפש אותם באותה דרך, ולשים לב לפרטים כמו שלטים, שפה, לוחיות רישוי ומזג אוויר.
זיופים מתוחכמים ובינה מלאכותית
בשנים האחרונות נוסף אתגר חדש: תמונות, קולות וסרטונים שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית. אפשר כיום לייצר הקלטה קולית שנשמעת כמו אדם מוכר, או תמונה ריאליסטית של אירוע שמעולם לא קרה. הזיופים האלה עדיין משאירים לעתים סימנים, כמו ידיים משונות, טקסט מעוות ברקע או תאורה לא עקבית, אבל הם משתפרים כל הזמן.
לכן, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, חשוב פחות לנסות לזהות זיוף בעין ויותר לבדוק את המקור. האם התמונה או ההקלטה פורסמו על ידי גוף אמין? האם כלי תקשורת מוכרים מדווחים על אותו אירוע? אם התשובה שלילית, יש סיבה טובה לחשדנות.
מידע בזמן חירום
בזמן מצב ביטחוני או אסון טבע, הצורך במידע מהיר מגיע לשיא, וכך גם כמות השמועות. הודעות על אירועים שלא התרחשו, הנחיות מזויפות ותמונות מבהילות עלולות לגרום לפאניקה ואף לסכן חיים. בזמנים כאלה, חשוב במיוחד להסתמך על ההנחיות הרשמיות של פיקוד העורף, הרשות המקומית וגופי ההצלה.
כדאי להתקין מראש את האפליקציה הרשמית של פיקוד העורף ולעקוב אחר הערוצים הרשמיים, ולא להסתמך על קבוצות לא מוכרות. אם קיבלתם הודעה שמתיימרת להיות הנחיה רשמית, בדקו אותה מול המקור לפני שאתם פועלים לפיה או מעבירים אותה הלאה.
הונאות שמתחפשות לחדשות
לא כל מידע כוזב נועד להשפיע על דעת הקהל. חלקו נועד פשוט לגנוב כסף או פרטים אישיים. הודעות על הטבות ממשלתיות שלא קיימות, מענקים מפתיעים, חבילות שלא נמסרו או חשבונות שנחסמו מובילות לעתים לאתרים מזויפים שמבקשים פרטי אשראי או סיסמאות.
הכלל הפשוט הוא לא ללחוץ על קישורים בהודעות לא צפויות, ולא למסור פרטים אישיים או פיננסיים דרך קישור שהתקבל בהודעה. אם יש ספק, היכנסו לאתר הרשמי של הגוף בעצמכם או פנו אליו בטלפון שמופיע באתר שלו. מי שנפל קורבן להונאה כזו צריך לפנות מיד לחברת האשראי ולבנק, ולהגיש תלונה במשטרה.
להיות חלק מהפתרון
כל אחד מאיתנו הוא חוליה בשרשרת. כשאתם רואים בקבוצה מידע שהתברר כשגוי, אפשר לכתוב בעדינות שבדקתם והוא לא נכון, ולצרף מקור מוסמך. אין צורך להשפיל את מי ששלח, רוב האנשים שיתפו מתוך כוונה טובה. גם ללמד את ההורים והסבים, שלעתים פחות מנוסים ברשת, את הכללים הבסיסיים הוא תרומה חשובה.
לסיכום, אי אפשר לעצור לגמרי את זרם המידע הכוזב, אבל אפשר לצמצם מאוד את ההשפעה שלו. עצירה של כמה שניות, בדיקת מקור, חיפוש תמונה פשוט וחשדנות בריאה כלפי הודעות דחופות ומרגשות, הם כלים שכל אחד יכול לאמץ כבר היום. מידע אמין הוא נכס ציבורי, וכולנו שותפים לשמירה עליו.